פסק-דין בתיק עפ"א 1045/07

השופטת אסתר הלמן :

1.         המערער הורשע בבית משפט השלום בקרית שמונה (ת.פ. 617/04), בעבירה של גרם מוות ברשלנות, עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 ונדון ל - 6 חודשי מאסר בפועל ו - 12 חודשי מאסר על תנאי.

2.         על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט קמא הוגש הערעור שבפנינו.

3.         עובדות כתב האישום:

המערער הואשם בכך, שבהיותו הבעלים ומפקח הבניה של חברת "אל נביל בע"מ" (להלן: "החברה") העוסקת בתחום הבניה, ועקב רשלנותו, מצא את מותו המנוח אחמד ג'ברין, (להלן: "המנוח"), אחד מעובדי החברה, כתוצאה מהתחשמלות בעת שעבד על מרטטת בטון חשמלית.

התאונה התרחשה ביום 13/09/00, בעת שעובדי החברה עסקו בעבודות יציקת בטון בקירות אחד ממוצבי צה"ל, ובעת שהמערער נכח במוצב כמפקח עבודה. המנוח עסק בריסוס הבטון שהוכנס אל קירות המוצב באמצעות שתי מרטטות בטון הפועלות באמצעות מנוע בנזין.

לפי האמור בכתב האישום, בשלב כלשהו הוציא המערער מרכבו מרטטת בטון חשמלית וכבלי חשמל ומסר אותם למנוח, על מנת שיעבוד עימם.

המנוח חיבר את המרטטת החשמלית לכבלים המאריכים, סה"כ שלושה במספר, ואותם לשקע חשמלי שהוצב על עמוד תאורה במוצב והחל בעבודות היציקה. בעת שעמד המנוח על משטח העבודה עם המרטטת החשמלית, שקע ההזנה באחד מהכבלים המאריכים התקפל מעט, דבר שגרם למגע של מוליך הארקה במוליך הפאזה ובכך הועבר המתח החשמלי לבית ציר המרטטת, והמנוח שאחז בכלי התחשמל בהעדר מפסק פחת מתאים לכל אורך האלמנטים החשמליים ובהעדר פין הארקה באחד הכבלים החשמליים, ומצא את מותו.

על פי כתב האישום, מסר המערער את המרטטת החשמלית למנוח, כאשר צריך היה לדעת שמדובר במכשיר מסוכן שאסור לשימוש על פי התקן הישראלי, וכי כבלי החשמל שמסר פגומים במידה רבה ומסוכנים, ובכלל זה קיימים גידים חשופים היכולים לגרום לקצר חשמלי מלא, חיבורים זמניים בין מוליכי הכבל היכולים לגרום לקצר חשמלי מלא, וכן כבל חשמלי שבבית התקע שלו חסר פין הארקה.

התאונה ותוצאותיה, כך נטען, נגרמו בשל רשלנותו של המערער, אשר לא נקט אמצעי זהירות ובטיחות בסיסיים, בכך שמסר למנוח מכשיר מסוכן, שאסור לשימוש על פי התקן הישראלי, וכן כבלי חשמל מסוכנים מאוד לשימוש, מקצרים וללא פין הארקה, שלא מינה חשמלאי מוסמך מטעמו, וכן אחראי בטיחות, ושלא ווידא כי במקום קיים מפסק פחת הולם.

4.         המערער כפר בעובדות כתב האישום ובעבירה שיוחסה לו, הגם שהודה כי הוא הבעלים של חברת "אל נביל בע"מ" (להלן: "החברה") העוסקת בבניה, ואשר במועדים הרלבנטיים עסקה בבנייתו ובהקמתו של המוצב בו ארעה התאונה, כקבלן משנה של חברת "נוגה", שנציגיה ליוו את הפרויקט.

5.         פסק דינה של הערכאה הראשונה:

לאחר שנשמעו ראיות הצדדים בפני בית המשפט קמא, (כב' השופט ב. פיילס), נקבעו מממצאיו בהכרעת הדין, מהם הגיע לבסוף למסקנה, כי הוכחה אשמתו של המערער בגרם מותו ברשלנות של המנוח.

עיקר ממצאי הכרעת הדין הינם כדלקמן:

א.         חברת "אל נביל", שבבעלות המערער הייתה קבלן משנה באתר הבניה, מטעם הקבלן הראשי - חברת "נוגה".

ב.         נציגה של חברת "נוגה", הקבלן הראשי באתר היה מר ז'אן אלרז.

ג.          מת/4 - דו"ח חקירת האירוע  מטעם משרד העבודה והרווחה, ועדויות עורכי הדו"ח, עלה כי למשרד העבודה והרווחה לא הועברה כל הודעה בדבר פעולות הבניה באתר, ולא הודעה על מינוי מנהל עבודה, כמתחייב מן החוק והתקנות.

ד.         לא הוכח כי מר שלמה יפה שימש כמפקח בניה באתר מטעם המערער.

ה.         המערער לא חלק על כך שהמנוח הועסק על ידי החברה, במועד האירוע, ועסק ביציקת בטון באמצעות המרטטת החשמלית, אותה הביא לאתר המערער עצמו.